בין תקופת מריבות להחלטה להיפרד

מה מבדיל בין תקופה של מריבות וקשיים בזוגיות, לבין החלטה להיפרד? רק דבר אחד – במה אנחנו מאמינים!

אם אנחנו מאמינים שזו תקופה קשה, אפשר יהיה להתגבר, ואם אנחנו מאמינים שהמצב התדרדר עד כדי שאי אפשר לשפר ואיננו מסוגלים להתפייס ולמצוא שוב אושר, אז נחשוב על פרידה. בימינו רוצים שהכול ילך חלק, קצת קשיים ומפרקים, ממשיכים הלאה אל הקלות הבלתי נסבלת של הפרידה. אך עיצרו לרגע, התבוננו על החיים שלכם הרי כבר חוויתם בחייכם מצבים של “תבוסה”, אולי עסק שפתחתם והתמוטט או בחינה שנכשלתם בה וכו' ובכל זאת שרדתם. לא ויתרתם ולא איבדתם תקווה, המשכתם הלאה והצלחתם. התרופה היחידה למצבי חוסר תקווה היא לזכור שתמיד יש תקווה!

האם הצלחה נמדדת בניצחונות בלבד? ברור שלא, הצלחה היא תוצר של התמדה! כך גם בזוגיות.
בכל תחום בחיים ההתבוננות הנכונה על ההצלחות שלנו היא אותה ההתבוננות שיאמץ מטפס על הרים. אם נסתכל על המרחק שיש לנו עדיין לטפס כדי להגיע לפסגה, הסיכוי רב כי נחווה תחושה של תסכול וכישלון – כי עדיין לא הגענו. אבל אם נסתכל ונראה את הדרך שכבר עשינו, את המרחק והמכשולים שעברנו, נחווה תחושה של סיפוק וניצחון. אם נתמיד ונטפס אז בוודאי שגם נגיע ונגלה את הפסגה.

הצורך להיות צודק הוא אחד האויבים הגדולים ביותר של הזוגיות. הוא המקור למריבות, לוויכוחים ולבזבוז כל כך גדול של אנרגיה. האם הצדק ייקח אותנו אל האושר? האופציה כי נרוויח את הצדק קיימת, אבל כאשר הצורך להיות צודק מוביל אותנו למריבות יש גם סיכוי כי נפסיד את בני הזוג שלנו ואת האהבה. הצורך להיות צודק אינו משרת את האהבה, הוא משרת בעיקר את האגו והגאווה, יוצר ריחוק ולא קרבה. הסכימו לשים את הגאווה בצד לרגע, במקום להשקיע את האנרגיה בוויכוח "מי צודק" – מיצאו את האנרגיה שתאפשר לכם להתקרב וללבות את אש האהבה. בסופו של דבר גם אלו שנפרדו לרוב זוכרים את רגעי האהבה יותר מאשר את רגעי הצער. זוגיות היא לא "חלק" מהאושר בחיינו אלא המקור העיקרי לו, אז להתווכח כדי להיות צודק? וותרו, הרפו, התנצלו אם יש צורך, גם אם אתם "צודקים", האהבה חשובה מן הצדק.

בזוגיות עדיף להתנצל ולבקש סליחה מלהיות צודק, בן הזוג לפני האגו – המנצחים הם לא אלו שהגיעו אל פסגת ההר, אלא אלו שלא נפלו ברוחם. גם בעיצומו של וויכוח חבקו את בן הזוג, הפסידו בוויכוח ותזכו ביחסים שלכם!