חרדת בריאות (היפוכונדריה) : איך מזהים ומטפלים בה?

חרדת בריאות, הידועה גם כהיפוכונדריה, היא הפרעה פסיכוסומטית שבה האדם עסוק באופן מופרז בדאגה למצבו הרפואי, לעיתים עד כדי פגיעה ממשית בתפקוד היומיומי. למרות שהתסמינים הגופניים אינם מעידים על מחלה ממשית, האדם חווה חרדה מתמשכת שמובילה אותו לחפש אישורים רפואיים חוזרים ונשנים.

מהי חרדת בריאות?

חרדת בריאות מוגדרת כהפרעת חרדה שבה האדם משוכנע שהוא חולה במחלה קשה, למרות שאין ממצאים רפואיים שתומכים בכך. הדאגה המתמדת לבריאות גורמת לפרשנות מוטעית של תחושות גופניות רגילות כסימנים למחלה חמורה, מה שמוביל למעגל של חרדה ובדיקות רפואיות חוזרות. היפוכונדריה היא חרדה אמיתית

תסמינים נפוצים

עיסוק מתמיד במצב הבריאותי: בדיקות עצמיות תכופות, חיפוש מידע רפואי באינטרנט, ופנייה חוזרת לרופאים.
פירוש מוטעה של תחושות גופניות: תחושות רגילות כמו כאב ראש או עייפות נתפסות כתסמינים למחלה קשה.
חוסר אמון באבחנות רפואיות: גם לאחר קבלת תוצאות תקינות, האדם ממשיך לחשוש ולחפש חוות דעת נוספות.
פגיעה בתפקוד היומיומי: החרדה משפיעה על העבודה, היחסים החברתיים והאיכות החיים הכללית.

הגורמים להיפוכונדריה מגוונים וכוללים:

חוויות עבר טראומטיות: מחלה קשה של קרוב משפחה או חוויות רפואיות שליליות.
נטייה אישיותית: אנשים עם נטייה לחרדה או פרפקציוניזם עשויים להיות מועדים יותר לפתח חרדת בריאות.
השפעות סביבתיות: חשיפה למידע רפואי מדאיג, במיוחד דרך האינטרנט, יכולה להגביר את החרדה.

למה זה קורה?

1. חרדת בריאות אינה תוצאה של רצון בתשומת לב או הגזמה, אלא חרדה אמתית שפוגעת באיכות החיים. האדם החרד ממקד תשומת לב מוגברת בתחושות הגוף – לעיתים אלו תחושות נורמליות לחלוטין שלרובנו כלל לא יפריעו, אך אצלו הן נתפסות כאיום. תהליך זה יוצר מעגל סגור:
2. הגוף "מפעיל אזעקה" (תחושות פיזיות כמו כאב, לחץ או עייפות)
3. המחשבה מפרשת אותן כסכנה (חשש ממחלה)
   הגוף נכנס למתח נפשי שמגביר את התחושות הגופניות
4. החרדה מתעצמת וחוזר חלילה

ההשפעות חורגות מעבר לתחושת כאב או לחץ וכוללות קשיי שינה, ירידה במצב הרוח, ריחוק חברתי, דאגות בלתי פוסקות ולפעמים גם פנטזיות על מוות מתקרב או עיסוק אובססיבי בעתיד.

דפוסי התנהגות נפוצים בהיפוכונדריה

ישנם שני דפוסי התנהגות מרכזיים בקרב אנשים הסובלים מחרדת בריאות:

הבודק הכפייתי

עומס בדיקות וחיפושי מידע בלתי פוסקים: פנייה חוזרת לרופאים, ביצוע בדיקות רבות, וחיפוש בלתי פוסק אחר מידע רפואי, לעיתים באינטרנט.

הנמנע החרד

הימנעות מוחלטת מבדיקות רפואיות: פחד עמוק לקבל אבחנה שעלולה להיות חמורה, המוביל להימנעות מלהתמודד עם המציאות.
שני דפוסים אלו נובעים מאותה נקודת מוצא – תחושת איום מתמשכת סביב הגוף והבריאות.

דרכי טיפול והתמודדות

החדשות הטובות הן שטיפול מקצועי, כמו פסיכותרפיה או טיפול פסיכולוגי, יכול לסייע מאוד בהפחתת החרדה ושיפור איכות החיים

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT): שיטה מוכחת ליעילות בטיפול בחרדות, המתמקדת בזיהוי ושינוי דפוסי חשיבה והתנהגות מזיקים. מטרתו לשבור את המעגל של פירוש שגוי של תחושות והתגובות ההתנהגותיות הלא מועילות.
עבודה עם הגוף: תרגול נשימות, תנועה עדינה וטכניקות הרפיה שמסייעות בהפחתת המתח הגופני והנפשי.
הגבלת חיפוש מידע רפואי: הפחתת הזמן המוקדש לחיפוש מידע רפואי באינטרנט או בקריאת סימפטומים, על מנת למנוע החרפת החרדה.
חינוך לבריאות: הכרות מעמיקה יותר עם תפקוד תקין של הגוף, הבנה מתי באמת יש צורך בבדיקות רפואיות, ושיקום האמון בגוף ובמערכת הרפואית.
ליווי רגשי ותמיכה: מתן מקום לדאגות, לפחדים, לחוסר השליטה, ולעיתים גם לעצב ישן שמסתתר מתחת, תוך תמיכה אמפתית מצד מטפל מוסמך.

האם חרדת בריאות ניתנת לטיפול?

כן, טיפול מתאים בחרדות יכול להפחית משמעותית את רמת החרדה ואף להביא להחלמה. לעומת זאת, ללא טיפול, החרדה עלולה להחמיר עם הזמן.

כיצד ניתן לתמוך באדם הסובל מחרדת בריאות?

הקשבה אמתית, הבנה של המצב והעידוד לפנות לטיפול מקצועי הם המפתח לתמיכה יעילה. חשוב לזכור שזו אינה דרמה מיותרת, אלא הפרעה אמתית שיש לטפל בה.

סיפור מקרה

במשך חודש אלון חש כאב בצד ימין של הבטן התחתונה. הוא פנה אל הרופא שבדק אותו ידנית ואמר שהוא לא רואה סיבה לדאגה אבל כדי להיות בטוח הוא הפנה את אלון לבדיקות. הבדיקות היו תקינות לגמרי אבל אלון לא נירגע – "איך זה יכול להיות שהכול בסדר אם כואב לי?".
הוא חוזר אל הרופא מתלונן על הכאב ומבקש בדיקות מעמיקות יותר. אלון מוצא את עצמו מתרוצץ מבדיקה לבדיקה שכולן תקינות בסופו של דבר – הוא מחליט להחליף את הרופא. גם הרופא החדש לא מוצא סיבה פתולוגית לכאב ואלון מחליט לבדוק באינטרנט בעצמו. הוא מקליד את הסימפטומים שהוא חווה ומחכה לדיאגנוזה שהרשת תיתן לו. מרגע זה חלה הידרדרות במצב הכאב שלו וגם במצב הרוח שלו. הרשת מספקת אין ספור אפשרויות לסיבת הכאב וכולן קשות – אלון בטוח שיש לו סרטן ופשוט לא עלו על זה. הוא לא מאמין לרופאיו, הוא לא מאמין לבדיקות, הוא בטוח שהוא עומד למות. הוא כבר מריץ בראשו תרחישים של מה יקרה לאשתו וילדיו אם ימות והחרדה שלו גוברת. הוא כבר לא ישן טוב בלילות והתפקוד היום יומי שלו נפגע אף הוא.

לדורית יש כאב בחזה. היא בטוחה שיש לה סרטן בחזה, כי גם לאימא שלה היה סרטן בחזה. דורית לעומת אלון, נמנעת מללכת ולהיבדק – למה? כי אם תיבדק יש סיכוי שהפחד שלה יקבל אישור. כל מאמץ מהאנשים שקרובים אליה לנסות ולשכנע אותה להיבדק אינו צולח. מצב הרוח שלה ירוד, היא דואגת וחרדה מאד. כל מחשבותיה הן על מה יקרה אם – היא רואה שחורות, שמחת החיים שלה נעלמת, היא מתרחקת ממכריה ומבני משפחתה.

אורית צוקר Ph.D – מטפלת בהפרעות חרדה, כאב ומתח נפשי

אורית צוקר היא יועצת טיפולית (Therapeutic Counselor) בעלת תואר דוקטור בייעוץ טיפולי, עם ניסיון של מעל לשני עשורים בליווי אנשים המתמודדים עם מתח נפשי , כאב, חרדה ותחושת תקיעות אישית או זוגית. גישתה הייחודית משלבת שיחה ומגע, ומכוונת לא רק להבנה אלא גם ליישום שינוי ממשי בחיים.

אורית מתמחה בטיפולבהפרעות חרדה ובמיוחד בחרדת בריאות, מתוך ראייה הוליסטית של הגוף והנפש, בשילוב ידע קליני, כלים מעשיים וגישה אנושית רגישה ועמוקה. היא מקבלת מטופלים בקליניקה בחיפה ומזמינה אתכם להצטרף למסע של ריפוי, הקלה וצמיחה.

שאלות שכיחות על חרדת בריאות (היפוכונדריה)

מה ההבדל בין חרדת בריאות לפחד רגיל ממחלות?
פחד ממחלות הוא תגובה נורמלית למצב מסוים, בעוד שחרדת בריאות היא הפרעת חרדה מתמשכת ומופרזת שאינה מתיישבת עם המציאות הרפואית.

האם חרדת בריאות ניתנת לטיפול?
כן, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) בשילוב גישות הנוגעות בגוף מוכחות כיעילות במיוחד.

האם חרדת בריאות יכולה לחלוף מעצמה?
ללא טיפול מתאים, החרדה עלולה להחמיר. לכן פנייה לטיפול מקצועי מומלצת.

כיצד ניתן לתמוך באדם הסובל מחרדת בריאות?
הקשבה, הבנה ועידוד לפנייה לטיפול מקצועי יכולים לעזור משמעותית.

חרדת בריאות – או בשמה המוכר יותר, היפוכונדריה – היא תופעה מוכרת, כואבת אך גם ניתנת לטיפול. אם אתם חווים דאגה מתמשכת לבריאותכם, חשוב לדעת שאתם לא לבד. טיפול מקצועי יכול לעזור ולשנות את החיים. אורית צוקר, מומחית בטיפול בחרדה וברגש, מזמינה אתכם למסע של הקלה, הכלה וריפוי.

הערה: מאמר זה נועד לספק מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי או פסיכולוגי מקצועי.