התקף חרדה – זה בראש שלי?

נועה מגיעה אלי לקליניקה בליווי הוריה. נועה היא נערה צעירה בת 17 והיא סובלת מהתקפי חרדה. בהתקפי החרדה שלה היא חווה דופק מואץ, קוצר נשימה, רעד, יובש בפה ועוד סימפטומים לא נעימים. ההורים שלה מספרים לה שהכול "זה בראש שלה". בכך הם שוללים את מה שהיא מרגישה בגופה, מבטלים את תחושותיה הפיזיות כאשליה שאין לה אחיזה במציאות. הם מספרים לה שזה קורה לה בגלל שהיא ילדה לחוצה, פרפקציוניסטית שלא מוכנה להתפשר על תוצאות בינוניות בכל תחום מתחומי חייה – שאם רק תרפה מעצמה במעט, התקפי החרדה שלה ייעלמו כלא היו. הוריה של נועה מציינים עובדות נכונות. נועה היא באמת פרפקציוניסטית, היא שואפת להיות הכי טובה שהיא יכולה ויותר. ברור כי מעצם היותה כזו, היא מפעילה את מערכות הסטרס שבגופה המעודדות התרחשות של התקף חרדה. אם נתייחס למה שקורה לנועה רק מן הממד הזה, הרי שנוכל לקבל את מה שאומרים הוריה בקלות. אבל המציאות קצת יותר מורכבת. כשנועה עוברת התקף חרדה  – זה קורה בגוף שלה, זה מה שהיא מרגישה!

נועה סובלת באמת, סבל פיזי. רק אחרי שנכיר בכך שחרדה מתחוללת בגוף, נוכל להרחיב את החיפוש למקורותיה. דרכי החשיבה וההתנהגות עשויות להשפיע על הופעת חרדה בחיינו אבל הביטוי הוא פיזי ואמיתי לגמרי. זה לא אומר שאנו חולים בגופינו או שאברינו לא פועלים כראוי, זה אומר שקורה פה משהו שאי אפשר שלא להתייחס אליו. טיפול נכון בחרדה הוא טיפול שמכיר בפן המנטלי והפיזי של התופעה כאחד – קראו כאן עוד בנושא.