טלפון ליצירת קשר 052-2845474
צור קשר

על חשיבה קטסטרופלית וגישה חרדתית

על חשיבה קטסטרופלית וגישה חרדתית
catastrophic-thinking
  • Orit-Zucker
  • מאת: אורית צוקר Ph.D
  • |
  • עודכן לאחרונה: אפריל 30, 2020
כבר 5 שנים שדביר מדבר על לעזוב את בית הוריו. הוא באמת רוצה לעשות את המהלך אבל “לא יכול”. זה נשמע כל כך קל, פשוט לארוז, לקום וללכת אבל בשביל דביר זו משימה מורכבת. בכל פעם שהוא חושב על עזיבה הוא נתקף בהתקף חרדה. מה באמת עוצר אותו?
מה שעוצר אותו הן שלוש מילים: “מה יקרה אם… ?”
מה יקרה אם לא יהיה לו מספיק כסף?! מה יקרה אם הוריו המבוגרים יישארו לבד?!
מה יקרה אם לא ימצא את הדירה הנכונה עבורו?! מה יקרה אם יהיה לו התקף והוא לבד בבית?!
מה יקרה אם ואם ואם…
דביר עסוק במחשבותיו יותר מבכל דבר אחר. במקום להתמקד בעשייה הוא מתמקד בחשיבה, חשיבה שמביאה בחשבון את כל הרע שעלול לקרות. הוא יודע ששום דבר לא וודאי בחיים, החיים לימדו אותו שדברים לא טובים עשויים לקרות בכל רגע ויש צורך להיות מוכן לכל תרחיש אפשרי. ומה כבר אפשרי? מבחינתו זה ברור – הרע ביותר.

מצפים לרע ביותר…

לגישה מחשבתית כזו קוראים קטסטרופלית – חשיבה קטסטרופלית מתייחסת לנטייה לבנות תסריטים מוגזמים וקיצוניים, בדרך כלל לכיוון השלילי. זו גישה שבה מצפים לרע ביותר. זו גישה שמצמצמת את טווח הפעולה שלנו בחיים ולא מאפשרת לנו להיות מי שאנחנו יכולים להיות באמת. זו גישה שפוחדת מהחיים – גישה חרדתית.חשיבה קטסטרופלית היא טריגר להתקפי חרדה כאשר המחשבה על הרע ביותר משפיעה על כל מה שקורה בגוף. הגוף מכין את עצמו לתרחיש המתהווה בראש ומגיב בתגובות פיזיות של ממש. כשנהייה מודעים לצורת החשיבה שלנו, נוכל גם למנוע התקפי חרדה מיותרים.

ומנגד, מה יקרה אם דביר יעזוב את בית הוריו? יש סיכוי שיהיה לו מספיק כסף להחזיק דירה משל עצמו, הוא ימצא את הדירה שמתאימה לו ולצרכיו, ימצא עצמאות ואת כוחו כאדם בוגר ובלתי תלוי, חיי החברה והזוגיות שלו ישתפרו, הוריו ישמחו בשחרור הגוזל מהקן, שיהיה מאושר…

בתהליך פשוט וברור נחקור את המחשבות שלנו, נלמד לזהות את דפוסי החשיבה שהפכו להיות הבחירה האוטומטית שלנו ונהפוך את מחשבותינו לבחירה מודעת!

שתף עם חברים

לייעוץ מקצועי | מלאו פרטים ואחזור אליכם בהקדם

הודעת WhatsApp