שינוי ההתנהגות של בני הזוג

האם הבקשה מבן/בת הזוג לשנות התנהגות מסוימת היא בקשה שאינה ראויה?
מדוע אנו ממהרים להגיב בהתנגדות כאשר בני הזוג מבקשים שינוי בהתנהגות שלנו?
האם כי אנחנו פוחדים לאבד חלק מהשליטה על חיינו שלנו או שמא חוששים אנו לאבד את זהותנו בקשר הזוגי?

ההשקפה הרווחת היא שבני אדם לא משתנים. לפיכך, עלינו לקבל את בני זוגנו כפי שהם. אבל, ההשקפה הזו יוצרת דילמה – כשנולדנו היינו שלמים, הורינו לא היו מושלמים כיוון שנפגעו מניסיון חייהם ועם כל הכוונות הטובות שלהם הם העבירו אלינו את חבלותיהם. כך הפכנו מפוחדים ומתגוננים ואיננו שלמים יותר.

הדילמה, ההתנגדות, האתגר

אם את שלמותנו איבדנו בילדותנו, אזי במידה ולא נשתנה נגזר עלינו שכל חיינו נהיה בני אדם חלקיים, לא נגדל, לא נצמח ולבני הזוג שלנו תמיד יהיו צרכים לא מסופקים. הטבע מכיר את הדילמה הזו ובאופן מסתורי מזווג אותנו עם בני זוג שדרישותיהם ותסכוליהם מעמידים לפנינו אתגר קבוע – לצמוח ולגבור על מגבלותינו. דווקא ההתגברות הזאת על שיקולי נוחות, היא זו שתשיב אלינו את החלקים שאבדו לנו בעקבות חבלות הילדות והתניות החברה.

ברור שמה שבני הזוג שלנו מספרים לנו על מה שהם רוצים או צריכים אינו מחייב אותנו למלא את בקשותיהם! אבל כדאי שנדע שדווקא כאשר אנחנו מתבקשים לבצע שינוי בהתנהגות מסוימת שלנו, מצליחים להתגבר על ההתנגדות שלנו ולחרוג מהמגבלות שלנו, שני הצדדים יוצאים נשכרים. בן הזוג שמבקש את השינוי ירפא את פצעי ילדותו (צרכים לא מסופקים) וזה שמבצע את השינוי מחזיר לעצמו את שלמותו שאבדה.

ההיענות לבקשת בני הזוג שלנו לשינוי בהתנהגות מביאה לריפוי דו-סטרי.

"האני האמיתי" שלנו בזוגיות

שינוי התנהגות שאנחנו עושים לבקשת בני הזוג שלנו הוא אתגר מפחיד. הוא מחייב אותנו להיפטר מהתנהגות ישנה שמושרשת בנו והדבר גורם לנו לפגיעות יתר ולקושי להכיר את עצמנו. אבל, חייבים לגבור על החרדה הזו מפני פעילות בשטח לא מוכר. לפעמים שינוי ההתנהגות כרוך בהודאה שטעינו ובסיכון שבני זוגנו יראו אותנו באור לא מחמיא. הקסם הוא שאין דרך קצרה יותר מזו לחזור באמת לעצמנו, להסיר את המחסומים המסתירים אותנו מ-"האני האבוד" שלנו, זה שאיבדנו בילדותינו ושאין דרך בטוחה מזו לחזק את עצמנו. אנחנו כל כך דבקים ברעיונות לגבי השאלה מי אנחנו, והכוונה לאותו אוסף מבולגן של הרגלים ושל מחוות מוזרות שאיתן למדנו להזדהות, כאשר האמת היא שה-"אני" שאותו אנו פוחדים לאבד ממילא אינו "האני האמיתי" שלנו.

המהות האמיתית שלנו קבורה תחת שכבות הרגלים והגנות. מה שבני הזוג שלנו מבקשים מאתנו אינו דבר שלא שייך לנו – הוא מצוי בנו אבל הוא סמוי מהעין ומנוון מחוסר שימוש. מילוי בקשת בני הזוג שלנו לשינוי התנהגות הוא מבצע קשה, המעיד על הכוח שלנו ועל היכולת שלנו לאהוב ולהיות שלמים. כל אימת שאנחנו מתגברים על ההתנגדות לשנות התנהגות כדי לספק בקשה של בני הזוג שלנו, אנחנו מתקרבים אל מי שאנחנו באמת…

(מבוסס על משנת ד"ר הנדריקס)

מעוניינים לנסות להוביל שינוי בצורה אמיתית ונכונה? אני כאן בשביל לסייע בעניין – מוזמנים ליצור עמי קשר בכל עת.