נפלה בחלקי הזכות הכ"כ גדולה…

נפלה בחלקי הזכות הכל כך גדולה, לערוך את טקס הנישואין של שניים יקרים ואהובים.

רוח הטקס הייתה רוח של חברות, שוויון, כבוד ואהבה גדולה. הוא נערך בקרב משפחה וחברים אוהבים, בחיק השמיים והים. את הכתובה כתבנו ביחד, בשלב הברכות השתתפו בני המשפחה והחברים.

בתקופה בה כל כך הרבה אנשים נופלים למלכודת של חיפוש אחר המושלם, נפגשים עם עשרות בני אדם ופוסלים אותם, כאשר אשליית המושלמות מפתה יותר מן החברות האנושית, כשהפחד ממחויבות מוביל לחיפוש אחר מין ולא אחר אהבה.

בתקופה בה אחת הטרגדיות המובילות היא הבדידות, בתקופה בה מסך המחשב או הטלוויזיה הם מקור החברה של כל כך הרבה אנשים, היה זה אירוע מלא השראה ומקור תקווה לרבים… שזה אפשרי ובכל גיל, שלמרות שזה לא מושלם, זה שלם!

כולנו לוקים בחסר ורק מי שאוהב אותנו על חסרונותינו יכול להשלים את החסר הזה.

אפשר לקרוא לטקס "חילוני". אמנם אני יועצת לזוגיות במקצועי ואין לי הסמכה מהרבנות…

אבל, תאמינו לי – אלוהים היה שם!