רואים אותי בזוגיות?" – למה התחושה הזו כל כך חסרה ואיך מחזירים אותה לחיים המשותפים.

כשהלב מבקש שיראו אותו

"אני מרגישה שהוא לא באמת רואה אותי." "היא יודעת הכול עליי, אבל זה כאילו אני שקוף." "אנחנו חיים יחד – אבל אני לבד."

אלו משפטים שחוזרים שוב ושוב בחדרי טיפול זוגי, והם נוגעים בלב הכאב: הרצון שיראו אותי. באמת. לא רק בתור בן זוג, הורה, מפרנס או שותפה – אלא בתור אני. עם הרגשות, הפחדים, הצרכים, השאיפות והחלומות.

הכאב לא נובע רק מהיעדר תשומת לב – אלא מהיעדר ראייה רגשית. כשלא רואים אותנו, אנחנו לא רק נעלבים – אנחנו לפעמים מרגישים שאנחנו לא קיימים באמת בתוך הקשר.

מה זה בכלל אומר 'שיראו אותי'?

להיות "נראה" בזוגיות זה לא רק להישאל מה נשמע.
זה כשמישהו רואה את מה שלא אמרתי, שומע את מה שלא הצלחתי לבטא, ושם לב לפרטים הקטנים שמרכיבים את העולם הפנימי שלי.

זה כשבן או בת הזוג שמים לב שהשתתקתי, מתעניינים למה אני מהססת, זוכרים את מה שמרגש אותי – גם אם זה שולי.

זה לא דורש שעות של שיחות, אלא נוכחות קשובה:
מבט, חיוך, הקשבה, שאלה אמיתית באמצע יום עמוס.

מאיפה נובע הצורך שיראו אותי?

הצורך הזה שיראו אותי לא נולד רק מתוך הקשר הזוגי – אלא קודם כול מתוך חוויות חיים קודמות.
רבים מאתנו נושאים בתוכנו תחושה ישנה, אולי מילדות, של להיות לא נראים:

• לא ראו אותי באמת בבית
• לא שאלו מה אני מרגיש
• לא עודדו אותי להביא את עצמי

בתוך הקשר הזוגי, הפצע הזה מקבל ביטוי חדש. אנחנו מקווים שדווקא כאן, באהבה, סוף סוף יראו אותנו כמו שאנחנו.

הבעיה היא, שאם לא ריפאנו את הקול הפנימי הזה – גם בן זוג אוהב לא תמיד יצליח למלא את החסר.

האם אני רואה את עצמי?

שאלה עמוקה וחשובה היא:
האם אני באמת נותן מקום לעצמי?
האם אני יודע מה חשוב לי, מה אני מרגיש, מי אני בתוך הקשר?

לפעמים אנחנו מצפים שיראו בנו משהו – שלא העזנו להביא.
אנחנו מקווים שינחשו, שיבינו לבד, שיקלטו אותנו בין השורות.
אבל נראות מתחילה מבפנים:
כשהאדם מכבד את עצמו, מבטא את מה שהוא צריך, ומוכן להראות חולשה, רגש, בקשה.

אם אני לא רואה את עצמי – יהיה לי קשה להאמין שמישהו אחר יכול לראות אותי באמת.

ולפעמים – אנחנו אפילו לא מרשים לעצמנו להיראות

יש רגעים שבהם בתוכנו פנימה, משהו מתכווץ מול האפשרות שמישהו יראה אותנו באמת.

• אולי אנחנו לא מאמינים שמגיע לנו שיראו אותנו.
• אולי אנחנו פוחדים להביא את עצמנו בכל הגודל – כדי לא להקטין את מי שלידנו.
• לפעמים אנחנו מהססים לבטא את מה שאנחנו רוצים וצריכים – כי עמוק בפנים יש פחד: שאם נבקש, נפגוש סירוב או דחייה.

מתוך הרצון לשמור על הקשר, או להימנע מכאב, אנחנו מצטמצמים.
אבל המחיר הוא, שלצד השני אין באמת אפשרות לראות אותנו – אם אנחנו עצמנו נסתרים.

ככל שנאפשר לעצמנו להופיע – כך נוכל להיראות באמת.

מה קורה כשלא מדברים על זה?

כאשר תחושת הלא-נראות נמשכת לאורך זמן – משהו בתוך הקשר מתחיל להתכווץ.
בן הזוג אולי לא מודע למה שקורה – אבל מרגיש שנעשה ריחוק.

וכך נוצרים המעגלים המוכרים של:

• שתיקות
• ביקורת
• ויכוחים קטנים שחוזרים שוב ושוב

ואלה לא באמת הבעיה – אלא הסימפטומים של כאב שלא קיבל מילים.

מה אפשר לעשות כדי להיות נראים באמת?

הנה כמה צעדים קטנים שיכולים לחולל שינוי גדול:

• להתחיל לראות את עצמי:
  לכתוב ביומן מה אני מרגיש, למה אני מתגעגע, מה חסר לי – עוד לפני שאני מצפה שמישהו אחר יראה.
• לדבר בגוף ראשון:
  לא להאשים ("אתה אף פעם לא מקשיב לי!") אלא לשתף:
  "כשאני מדברת ואתה עסוק בטלפון – אני מרגישה לבד."
• לבקש, לא לדרוש:
  "אני מרגישה צורך שתראה אותי באמת. תוכל להקשיב לי כמה דקות בלי הפרעות?"
• לתת דוגמה אישית:
  להקשיב באמת. להסתקרן. לשאול: "איך היה לך היום? מה עובר עליך באמת?"
  הנראות היא הדדית.
• לא לפחד לפנות לעזרה:
  אם התחושה הזו מתמשכת – לפעמים זוגיות זקוקה לתיווך רך, שייתן מקום לשני הצדדים להיראות.

לסיום – כולנו רוצים להיות נראים

אנחנו לא רוצים רק שיאהבו אותנו. אנחנו רוצים שיבחינו בנו, יראו אותנו, יבינו אותנו.
זה לא פינוק – זו תחושת חיים בסיסית.

וכשמרגישים שרואים אותנו – אנחנו נפתחים. מתרככים. מרשים לעצמנו להיות נוכחים באמת.
וזה הרגע שבו הקשר מתמלא בחום, חמלה וחיבור.

מרגישים לא נראים בקשר? לא חייבים להישאר שם לבד

אם אתם מרגישים שאתם לא מקבלים את המקום שמגיע לכם בקשר, שקולכם לא נשמע, או שהלב שלכם מתכווץ – זה הזמן לדבר.
בייעוץ זוגי רגיש ומדויק, אפשר ללמוד איך לראות ולהיראות, איך לבטא רגשות בלי אשמה, ואיך לבנות מחדש תקשורת מקרבת.

מוזמנים לפנות אליי לייעוץ אישי או זוגי.
כי לכולם מגיע להיראות. באמת.