פעם חיכיתי לו כל היום. היום אני מחכה שיילך

כשאהבה נשחקת – ואיך ממשיכים מכאן

פעם, כשהיינו צעירים – או פשוט מאוהבים – חיכיתי לו כל היום.
חיכיתי לצחוק שלו, למבט שמרגיע, לשיחה בערב על כלום ועל הכול.
היום, כשהוא נכנס הביתה – אני נדרכת.
הלב כבר לא מתרחב. לפעמים הוא מתכווץ.
אני יודעת בדיוק כמה זמן ייקח עד שהשקט יתמלא בעקיצות קטנות, בשתיקות ארוכות, בתחושת ריחוק שאי אפשר לגעת בה – אבל קשה מאוד לחיות איתה.

אהבה לא תמיד נגמרת ברעש. לפעמים היא פשוט נעלמת בשקט.

לא קל להודות בזה.
לא לעצמנו – ולא כל שכן, לאחרים.
אבל זוגות רבים חווים את זה.
הם לא רבים בקול רם, לא שונאים אחד את השנייה.
הם פשוט… התרחקו.
מתנהלים זה לצד זו, כמו שותפים לוגיסטיים.
יש מטלות, יש ילדים, יש הרגלים.
אבל אין יותר ביחד אמיתי.

אז מה קרה לנו?

מערכת יחסים ארוכת טווח לא נראית כמו בסרטים.
היא דורשת טיפוח, שיחה, סקרנות, חמלה.
אבל כשהחיים שוטפים אותנו – עם עייפות, לחץ, קשיים כלכליים או רגשיים – אנחנו נוטים להתרחק.
אנחנו שוכחים לדבר באמת.
אנחנו מפסיקים לגעת, מפסיקים לראות.

ולפעמים – רק כשהמרחק כבר גדול, רק כשאנחנו תופסים את עצמנו בוהים בריק – אנחנו מבינים שמשהו השתנה.
שכבר לא נעים להיות ביחד.
שאנחנו מחכים שהוא יֵלך – כדי להרגיש שוב שקט.

אבל האם זה בהכרח הסוף?

לא בהכרח.

המשבר יכול להיות הזדמנות.
סימן שמשהו מבקש תשומת לב.
כי איפה שיש כאב – יש גם רגש.
ואיפה שיש רגש – יש גם אפשרות לשינוי.

אני רואה את זה בקליניקה שוב ושוב:
זוגות שמגיעים ברגע האחרון, כשהלב עייף – אבל עדיין לא סגור.
וכשהם לומדים להקשיב, לדבר בלי להאשים, להבין מה באמת קורה שם מתחת לפני השטח –
הקשר יכול להתחדש.
לא לחזור למה שהיה – אלא להפוך למשהו חדש, בשל, אמיתי יותר.

ומה אם אי אפשר לשקם?

לפעמים, בתוך תהליך כן ואמיץ – מתברר שהקשר הזה מיצה את עצמו.
שכבר אי אפשר (או לא נכון) להמשיך יחד.
וגם זה בסדר.
יש דרך להיפרד בכבוד, באחריות, בלי להתרסק.
אבל חשוב לדעת: לא כל קשר שוקע – צריך להסתיים.
חלקם פשוט צריכים יד עדינה שתעזור להם לעלות אל פני השטח.

רגע לפני שממשיכים הלאה…

אם המשפט הזה –
"פעם חיכיתי לו כל היום, היום אני מחכה שיילך"
– מדבר גם אלייך,
אולי הגיע הזמן לעצור ולשאול:

🔹 מה באמת קורה בינינו?
🔹 איפה אני בתוך כל זה?
🔹 האם אפשר להתקרב שוב – או שהגיע הזמן להיפרד?

אני כאן כדי לעזור לך לעשות סדר

אני מזמינה אותך לתהליך שבו תוכלי להתבונן בקשר שלך בעיניים פתוחות, בלב חומל, ובעיקר – מתוך כבוד לעצמך.
לא כדי למהר להחליט – אלא כדי להבין.
לגלות מה את באמת צריכה, מה עוד אפשר לשנות, ואיזו דרך תאפשר לך לחיות באמת, עם שקט בלב.