למה אנחנו רבים כל הזמן על שטויות?

ומה זה באמת אומר על מה שמתחולל בלב

“למה אתה שוב משאיר את הצלחת בכיור?”
“את לא שומעת אותי בכלל!”
“די כבר עם הביקורת הזאת, את לא יכולה פשוט להגיד משהו יפה פעם אחת?”

ויש גם את הריבים ה”שקטים”:
ההערות הקטנות.
הפרצופים.
הטון.
הדלת שנסגרת קצת חזק מדי.
ההתרחקות.

וזה תמיד מרגיש כאילו זה על משהו קטן.
על מי הוריד את הפח.
על איך דיברת איתי ליד אחרים.
על זה שהוא שוב שכח לקנות לחם.
או שהיא שוב עסוקה בטלפון בזמן שאני מדבר.

אבל האמת היא – שזה כמעט אף פעם לא באמת על מה שנראה על פני השטח.

זה על מה שמתחת – ולא נאמר

הריבים הקטנים הם לרוב סימפטום.
הם כמו כאב ראש – לא הבעיה עצמה, אלא הדרך של הגוף להגיד שמשהו בפנים מבקש טיפול.

מאחורי כל "שטות" שמדליקה ריב, מסתתרות תחושות עמוקות יותר:

• אני לא מרגישה חשובה.
• אני לבד פה.
• אני לא נשמע.
• אני לא מקבלת אהבה כמו שאני צריכה.

וכשלא מדברים על זה בגלוי, זה מתנקז לריב על מי השאיר את הדלת פתוחה.

המתח נשמר, כי אף אחד לא באמת מרגיש בטוח

כדי שזוג יוכל להירגע ולהיות ביחד – כל אחד צריך להרגיש שהוא במקום שבו אפשר לדבר בלי להישפט.
שאפשר לטעות, לבקש, לחשוף כאב.
אבל כשאחד או שניים מרגישים שהם כל הזמן מותקפים, מותשים או לבד – כל דבר קטן נהיה טריגר.

הכל הופך לקרב.
מי צודק.
מי לא בסדר.
מי מתאמץ יותר.
והלב נסגר עוד קצת בכל פעם.

אז מה אפשר לעשות?

הצעד הראשון הוא להפסיק להילחם על "הנושא".
כי זה לא באמת על הכלים או הנעליים בסלון.
זה על החוויה שמישהו לא רואה אותי.
שאני לבד בעומס.
שאין בינינו שותפות רגשית.

וברגע שמתחילים לדבר על מה שבאמת חשוב – בלי האשמות, עם כוונה להבין – קורה משהו אחר לגמרי.
מתחילים לשמוע.
להירגע.
לפעמים אפילו להיזכר למה בחרנו זה בזו מלכתחילה.

רגע לפני עוד ריב על "שטות"…

עצרי רגע ושאלי את עצמך:

• מה אני באמת מרגישה עכשיו?
• מה חסר לי?
• האם אני יכולה להגיד את זה באופן שמזמין קרבה – ולא תוקף?

וזה לא פשוט, אני יודעת.
זה דורש תרגול, רגש, ולעיתים – ליווי.
אבל זה אפשרי.

ואם את מרגישה שזה חוזר על עצמו שוב ושוב…

אם את מותשת מהריבים הקטנים, אבל מרגישה שהלב שלך צועק משהו גדול יותר –
אולי הגיע הזמן לעצור ולהקשיב לו.
לא כדי להיפרד.
אלא כדי לגלות אם אפשר להתקרב שוב.

אני כאן כדי לעזור לך להבין מה קורה באמת בקשר, ואיך אפשר לצאת ממעגל הריבים אל מקום של הבנה, תקשורת ושקט.