אשמה בזוגיות ובחיים האישיים:

אשמה היא רגש מורכב, עמוק ומשפיע מאוד על מערכות יחסים בין-אישיות, ובעיקר בזוגיות. היא יכולה לפעול כשפה תקשורתית שמכוונת לתיקון או לשיפור, אך לעיתים רחוקות יותר היא הופכת לכלי לחימה רגשי – כלי שמשרת את הצד המאשים, ומותיר את הצד המואשם עם תחושת אי-נוחות, ריחוק, ואף הסתגרות.

מהי אשמה?

אשמה היא הרגשת אחריות על מעשה שנחשב לפגום או טעות. זו תחושה טבעית ומושרשת שיכולה לעורר רצון לתקן, להתנצל ולהשתנות.

למה אנחנו מאשימים?

האשמה מופנית כלפי אחרים מסייעת לנו לעיתים להרגיש שליטה או להפחית מתח רגשי פנימי. הסיבות לכך כוללות:

• הגנה על העצמי: האשמה מאפשרת להפנות את האחריות החוצה, וכך לא להתמודד עם תחושות לא נעימות או כישלונות אישיים.
• צורך בשליטה: הפעלת אשמה על האחר יוצרת תחושה שאנחנו שומרים על הקשר או מקבלים את מה שאנחנו רוצים.
• כאב ופגיעה רגשית: כאשר אנו פגועים, קל להפנות את הכאב כלפי האחר כדי לנסות "להצדיק" את התחושות שלנו.
• חוסר הבנה או תקשורת לקויה: לעיתים אנחנו מאשימים כי איננו מצליחים להביע את הכאב או הצורך שלנו בצורה ברורה יותר.
• הרגל או דפוס learned behavior: לעיתים אנחנו לומדים מהסביבה שלנו או מהמשפחה להשתמש באשמה כאמצעי להשגת תשומת לב או שליטה.

למה אנחנו לוקחים על עצמנו אשמה?

לקיחת אשמה יכולה להיגרם ממספר מנגנונים פסיכולוגיים:

• רצון לשמירה על קשר: מתוך פחד מאובדן, אנחנו מקבלים אחריות גם כשאינה שלנו כדי לשמר את הקשר.
• פנייתיות גבוהה: נטייה להטיל אחריות על עצמנו מתוך ביקורת עצמית מוגברת.
• חוסר מובחנות רגשית: קושי להבדיל בין מה שמגיע לנו לקחת עליו אחריות לבין מה ששייך לאחר.
• השפעות תרבותיות וחברתיות: בחברות רבות יש דגש על ויתור, צניעות ולקיחת אחריות, שלעיתים מובילים לנטייה לאשמה מיותרת.
• דפוסים ילדותיים: ילדות שבהן למדנו שאהבה מותנית בהתנהגות מסוימת, מה שמוביל לקבל אשמה ככלי הישרדות רגשית.
• חוסר מודעות: לעיתים פשוט לא מודעים לכך שהאשמה לא מוצדקת או לא פרופורציונלית.

למה כל כך קשה לנו להתמודד עם אשמה?

התמודדות עם אשמה קשה כי היא נוגעת בלב תחושת הזהות והערך העצמי שלנו. הסיבות לכך הן:

• תחושת פגיעה בזהות: אשמה מאתגרת את התפיסה שלנו את עצמנו כאנשים טובים, אחראיים וראויים לאהבה.
• פחד מדחייה ושיפוט: האשמה מעוררת חשש שאחרים יפסלו או ידחו אותנו, ולכן היא מכבידה רגשית מאוד.
• כאב רגשי עז: התחושה שאנחנו "פגענו" או "עשינו טעות" מלווה בכאב שמקשה לשחרר.
• נטייה להיסחף במחשבות שליליות: אשמה גורמת לעיתים למעגל מחשבות לא פרודוקטיבי, שמעצים את הכאב.
• קושי להבחין בין אשמה בריאה לאשמה מיותרת: אין לנו תמיד את הכלים להפריד בין מתי כדאי לקחת אחריות לבין מתי לא.
• דפוסי ילדות וטראומות: חוויות מוקדמות בהן הוטלה עלינו אשמה מופרזת או הושלכו רגשות של אחרים עלינו, מקשות על ההתמודדות הבוגרת והמאוזנת.

איך אשמה משמשת את הצד המאשים?

כאשר אדם חש פגיעה, אכזבה או אכזבה בקשר, הוא עלול להשתמש באשמה כדרך להביע את תחושותיו, אך גם כדי להשיג תגובה מסוימת – התנצלות, שינוי, או אפילו שליטה על המצב.

במקרים אלה:

• האשמה הופכת לכלי לחץ: "אם לא תעשה כך, זה אומר שאתה אשם ב…"
• היא משרתת לעיתים תחושת כוח זמנית אצל המאשים – דרך הפעלת לחץ רגשי.
• שימוש באשמה מתמשך עלול להחליש את הקשר וליצור דינמיקה של עימותים, מניפולציות ואי אמון.

כיצד אשמה פוגעת במואשם?

הצד המואשם, שמקבל על עצמו את תחושת האשמה – לעיתים גם בלי שהרגש האמיתי שלו מתיישב עם זה – עלול לחוות:

• ירידה בערך העצמי: תחושת "אני לא מספיק טוב", "אני תמיד טועה", ותחושת אשמה שאינה פרופורציונלית או מוצדקת.
• חרדה וקושי להתמודד: פחד משיפוט חוזר, חוסר ביטחון וחוסר יכולת לשאת ביקורת.
• הסתגרות רגשית: נטייה להימנע משיחות או מריבים כדי לא לעורר אשמות נוספות, מה שיוצר ניכור וקירבה מופחתת.
• כעס פנימי ודיכאון: תחושות כעס שלא באות לידי ביטוי, תסכול וחוסר אונים מול תחושת האשמה.
• קושי להבחין בין רגשות אמיתיים לבין תחושת אשמה: לפעמים האדם מתקשה להבין מה הוא מרגיש באמת ומאבד את הקשר עם עצמו.
• תחושת חוסר שליטה וקיפוח: הרגשה שאינו יכול להשפיע על המצב או לבטא את עצמו באופן חופשי.
• פגיעה בבריאות הנפשית והפיזית: מצוקה נפשית ממושכת עלולה להתבטא גם בסימפטומים פיזיים כמו כאבי ראש, עייפות ודיכאון.

הנטייה לקחת ביקורת כאשמה – והאפשרות לבחור אחרת

יש נטייה טבעית לראות כל ביקורת – גם אם היא בונה ומכוונת לשיפור – כמשהו אישי ומכאיב, כלומר כאשמה. ברגע שמקבלים ביקורת באופן הזה, קל להרגיש מותקפים, להיכנס למגננה, או לקחת על עצמנו אשמה מיותרת.

אבל יש גם אפשרות אחרת: להפריד בין ביקורת לאשמה.
ניתן לקבל ביקורת כהזדמנות ללמוד, לגדול, ולהבין את נקודת המבט של האחר, מבלי להרגיש מותקפים או אשמים.

זה אומר:

• לשמוע את התוכן בלי לקחת את זה כמטען אישי כבד מדי.
• להבדיל בין מי שאני באמת לבין הטעות או ההתנהגות שנבחנת.
• לשאול את עצמנו: האם יש כאן אמת שחשוב לי ללמוד? או שמא זו ביקורת שאינה מוצדקת?

הבחירה לא לקחת ביקורת כאשמה מחזקת את העצמי, משפרת תקשורת ומונעת תחושות שליליות מיותרות.

איך לשבור את המעגל?

כדי למנוע את ההידרדרות לדינמיקה של אשמה הרסנית, חשוב לפעול במודעות ובכוונה אמיתית לשיפור התקשורת והיחסים:

1. זיהוי ההבדל בין ביקורת בונה לאשמה
   חשוב להבחין כשמדברים על התנהגות ספציפית ולא לתייג אדם כולו. למשל: "כשאתה מאחר לפגישה, אני מרגישה מתוסכלת" עדיף על פני "אתה תמיד אשם בזה".
2. אחריות על הרגש האישי
   כל אחד אחראי על הרגשות שלו. במקום להפנות אצבע מאשימה, כדאי לומר: "אני מרגישה פגועה/כואבת כש…", ולהזמין את השני להקשיב.
3. תקשורת אמפתית והקשבה
   לשמוע בלי להקטין, בלי להתגונן, ולנסות להבין את תחושת האחר מבלי להאשים אותו.
4. יצירת מרחב לביטוי ושיתוף
   במקום להימנע משיחות מתוך פחד מאשמה, ליצור סביבה בטוחה שבה שני הצדדים יכולים לשתף ולהביע רגשות אמיתיים.
5. ללמוד לסלוח – לעצמנו ולשני
   הכרה בטעות ויכולת לסלוח מפחיתה את עוצמת האשמה ומאפשרת חופש רגשי להתקדם.
6. פנייה לייעוץ זוגי או אישי
   כאשר הדינמיקה תקועה במעגל אשמה, מטפל מקצועי יכול לסייע לפרוץ אותו, לעודד תקשורת בריאה ולהחזיר אמון וכבוד הדדי.

לסיכום

אשמה יכולה להיות גם מנוף לצמיחה, אך גם מלכודת רגשית שפוגעת בזוגיות ובאדם עצמו.
הבחירה כיצד להשתמש ברגש הזה – האם ככלי תיקון או ככלי שליטה – היא משמעותית מאוד.
הדרך לבריאות רגשית ותקשורת טובה עוברת דרך מודעות, אמפתיה, גבולות בריאים ואחריות אישית.

מתמודדים עם תחושות אשמה במערכת הזוגית או האישית?
רוצים ללמוד כלים לתקשורת פתוחה ולשחרור מהמעגל הפוגעני?
אני מזמינה אתכם לפנות אלי ולקבל ליווי מקצועי, אישי ומכיל.